אורית שלום.

התפרצות של פסוריאזיס טיפתי עקב זיהום סטרפטוקוקי היא עובדה קלינית ידועה

יחד עם זאת, ישנם גורמים זיהומיים נוספים אשר עשויים להוות את המצע להתפרצות

במקרים בהם קיימת נטייה הגנטית לפסוריאזיס .

בין הגורמים הללו ניתן למנות גם זיהומים וירלים של שפעת קשה או דלקת ריאות

זיהומי סלמונה של סינוסיטיס ועוד.

הטיפול בפסוריאזיס טיפתי :

זה יעיל במקרים רבים ובשעורי הצלחה לא מבוטלים .

הטיפול יכול נוגדי דלקת צמחיים הללו מנטרלים בד"כ את האנטיגן המעורב בהתפרצות
ע"פ מבחן התוצאה כפי שעולה מהתעוד שאני עורך.

בזיהום הסטרפטוקוקי מפריש החיידק אנטיגן ( חלבון M ) הוא האחראי להזמנת מערכת החיסון

לתגובת שרשרת שבעטייה לוקה החולה בפסוריאזיס.

טיפול זה הוא בבחינת בשורה טיפולית בהיותו יישומי שבנטילה פנימית בטוחה בלא היזקקות
להקרנות ומשחות , הטיפול הביא למזור רב ערך לילדים אשר נפגעים מהמחלה בנסיבות הללו

כפי שפורטו מעלה ומועדים בד"כ לזיהומים סטרפטוקוקלים ודלקות גרון כחלק משגרת צמיחתם.

חשוב להדגיש : הטיפול אינו בבחינת ריפוי מלא וצמיתי למחלה ואינו אמור לתקן את הנטייה
הגנטית לפסוריאזיס - ובכל זאת , הטיפול יעיל עד מאד בהשגת הפוגה במחלה אשר ניתן לשחזרה
בעת הצורך.

מידע נוסף בפרק הדן בפסוריאזיס של הילדות כאן באתר.

רמי מור